
רמי דוידיאן נולד וגדל במושב פטיש.
הוא היה בן 13 כשאביו נפטר, ויצא לעבוד כדי לעזור לפרנס אחד עשר אחים ואחיות.
עד השבעה באוקטובר ניהל שגרה של עבודה, בית וקהילה.
חקלאי, נשוי לאיריס, אב לארבעה וסבא לשישה.
ב־06:45 בבוקר של שבת ההיא צלצל הטלפון.
חבר מילדות ביקש שיחלץ נער ממסיבת הנובה.
רמי לקח את הרכב הפרטי ונסע.
בלי אימון קרבי, בלי נשק, עם היכרות של חיים שלמים עם שבילי העפר של האזור.
בנסיעה הראשונה נדחסו לאוטו חמישה עשר אנשים.
ואז הוא חזר פנימה.
שוב ושוב, לאורך יומיים.
הוא לא יצא כדי להפוך לגיבור.
הוא יצא מפני שמישהו קרא לעזרה, והוא לא היה מסוגל לעמוד מנגד.





























