ב־06:45 צלצל הטלפון.
בקצה השני היה אמיר לוי, חבר מילדות.
הוא ביקש מרמי לחלץ נער בשם בן ממסיבת הנובה.
רמי לקח את הרכב הפרטי ויצא.
בלי אימון קרבי.
בלי נשק.
בנעלי בית.
הוא נסע בשבילים האחוריים שהכיר מהשדות.
בנסיעה הראשונה נדחסו לאוטו חמישה עשר אנשים.
ואז הוא חזר פנימה.
הוא גייס את חתנו אורן ובני דודים מהמושב, וזה הפך למבצע חילוץ.
שוב ושוב, לאורך כארבעים ושמונה שעות.
באחת הנסיעות הוא נתקל בישראלית שהוחזקה בידי מחבלים.
הוא דיבר אליהם בערבית, שפה שלמד בשנות העבודה שלו, אמר שהוא מוסלמי, ודרש שישחררו אותה ויברחו לפני שהישראלים יגיעו.
היא שוחררה.
